מיכל 2021 12 בנובמבר 2021
11 שנים, המספר הזה מבהיל, כמה מהר הזמן עובר- ואת לא כאן?
היום היית צריכה להיות בת 31 שנים ושלושה שבועות.....11 שנים שאני לא יודע לאן היית מתפתחת, אני רק יכול להשוות לנקודת הזמן ולדרך של החברות שלך, ההשוואה הזאת כואבת.
11 שנים שאני אדם אחר, למרות שבחוץ זה נראה די אותו דבר, בוודאי למי שלא מכיר אותי לעומק. החיים לכאורה, אבל ממש לכאורה, ממשיכים כרגיל.
מבחוץ לא ניתן לראות את הפצע העמוק בלב ובנפש שנשאר אצלי מאז שרוצח נאלח הרג אותך סתם כי הייתי במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. או אולי היה מי שכיוון אותך להיות שם במקום ובזמן, אני מניח שלא אדע לעולם.
אבל אני יודע מה אני מרגיש כל יום כל דקה. כאב גדול מאוד וגעגוע אין סופי.
שרשרת הדיסקית שלך (ואת) עדין על הצוואר שלי והדיסקית עצמה קרובה ללב, או אולי לריאות שלי שסובלות לאחרונה כל כך ומאתגרות אותי. אבל אני כבר לא יכול בלי.
11 שנים שאני משלים את מכסת הדמעות, אני שלא דמעתי מעולם עד אותו יום מר ונמהר, שם בבקו אזרבייג'ן שקיבלתי את ההודעה, הדמעות התחילו לרדת ממש ללא תחושה מוקדמת, ללא שליטה. בעבר כתבתי שיש לא מעט שיחות ושירים על הדמעות, איך זה הולך ומתפתח הגרון, עד שהן יורדות ואיזה טעם יש להן- אביב גפן כתב שיש לזה טעם מלוח. אצלי זה מתחיל ללא שום הכנה מוקדמת ולטעם אינני מגיע.
מיכלי, ב 11 השנים יש במשפחה המון דברים טובים שקורים לנו, המון אושר יש במשפחה, השנה התווספו לשבט שלנו, עמית של הגר ואיתי ותמר של ליעל ואסף, הם כמו שאר הנכדים יכירו אותך רק דרך התמונות והסיפורים. כמה מרגש לשמוע את הנכדים מדברים על דודה מיכל. אני משוכנע שהיית יכולה להיות דודה לתפארת, עם המון אהבה כמו שידעת להעניק לכול הסביבה. אבל.....
11 שנה שבהם כל רגעי האושר הגדולים ביותר, ההתכנסויות המשפחתיות, כולם ללא יוצא מן הכלל עם כאב עמוק בלב ודמעה בזווית העין.
11 שנים שהבנתי את משמעות הצל. יהודה פוליקר כתב "הצל שלי ואני יצאנו לדרך פעם אני מוביל ופעם הצל על השביל", הצל שלי נצחי יחד אתי ללא קשר ליום או לילה. גם שמביטים אל האור הצל נשאר מאחור אבל קיים. לפעמים הוא קצר לפעמים הוא ארוך. אמא ואני מסתכלים וצועדים אל האור ככה החלטנו, משתדלים להיות עם הפנים של האור ואל הטוב, לא אחת אחד מאתנו מעביר מבטו לכיוון אחר ואז לשמחתי יש לנו האחד את השנייה כדי להתכוונן שוב למקום הנכון. כדי להוביל את הצל ולא להיות מובלים על ידו.
11 שנים שבהתנהלות שלי אין מפה, אין WAZE אני מתנהל בנושא הזה על בסיס אינטואיציה בלבד. והניווט הזה ימשיך להתנהל כל עוד אני חי....נווט ארוך שלא מוביל לשום מקום.
בת אהובה שלי, את חסרה לי מאוד בחיים שלי, החיוך הנצחי, האופטימיות, הרצון לעשות טוב.
איזה נערה בת 20 רושמת על לוח הפייסבוק שלה את "אשרי האדם"?
לי זה הפך לצוואה, מקווה שאת מביטה מלמעלה ורואה שאני ראוי....
אוהב יותר מאתמול ופחות ממחר
אבאודי
コメント