top of page

אמא בינה בציון יום הולדת 22 למיכלי

עודכן: 29 באוק׳ 2018

אוקטובר 2012

ציון יום הולדת 22 למיכלי שלי

אתמול בחצות פתחתי את קלסר הברכות שאנו כותבים לימי הולדת במשפחה קראתי את כל הברכות המרגשות שכתבת לי ושאני כתבתי לך במשך השנים.

ראיתי איך סגנון הכתיבה שלך משתפר משנה לשנה ואיך את מביעה רגשות כל כך עמוקים.

את יום הולדתך האחרון חגגת שלושה שבועות לפני שנהרגת, חשבתי לעצמי איזה תאריך מיוחד הוא זה, 20.10.2010 ואת בת 20.

כתבתי לך שאני גאה להיות אמא שלך, וגאה בדרך שעברת, כתבתי שיש לך חושים נפלאים ויכולת הבנה עמוקה, פתיחות, כנות, הרבה אהבה וחיוך שאי אפשר לעמוד בפניו. סיימתי את הברכה כמו תמיד ב"אוהבת יותר מאתמול ופחות ממחר". שמחתי לקרוא את כל הברכות המרגשות שכתבו חבריך הרבים ליום הולדתך ה -20 וכולם מציינים את שמחת החיים, האהבה והנתינה. לרגע הרגשתי שזה כל כך אמיתי ועכשווי. באותו בוקר, ביום הולדתך ה 20 הרשת לעצמך לקחת יום חופשה מהצבא, הייתי קצת מופתעת מהביטחון העצמי לבקש יום חופש כדי לבלות איתי, נסענו לראש פינה, ישבנו למסעדה לארוחת בוקר, וניהלנו שיחה נשים מעניינת ועמוקה. דברים קטנים קרו באותו יום שאנצור בליבי.

לפני שבועיים היינו בטקס לזכרם של נופלי חטיבה 7 בבסיס קצביה ברמת הגולן. מהטקס עצמו אני חוזרת עם משפט אחד שאמרה קצינה צעירה שעושה את התפקיד שלך בג'למה כקצינת קישור. שאלתי אותה אם הכירה את מיכל, אמרה שלא הכירה אותה אך נוכחותה מאוד מורגשת ביחידה, סיפרה לי שמיכל הספיקה בארבעה חודשים לעבור תעסוקה מבצעית שנעשית אחת לשלוש שנים ועד היום המילואימניקים מדברים עליה, וכמו אמא פולניה זה הדבר היחיד שאני זוכרת מאותו אירוע.

אני יכולה לעמוד פה עוד שעה ארוכה ולספר עלייך, זה נותן תחושה שאת קרובה אלי ואני מלאה בגאווה וגעגועים אלייך.

לא קל לעמוד כאן, ולדעת שהכל לכבודך אך את אינך כאן, לציין את יום הולדתך אך לא לחגוג, לשמוע דברים עלייך אך לא להתחדש, לנבור ולחפש תמונות שלך בפייסבוק אך לא לראות תמונות חדשות, אנו כאן כדי להעצים את זכרך,

על הקמת המצפור אודי כבר סיפר לפני כשעה אך אוסיף אנקדוטה קצרה, לפני יומיים התקשרה אלי תושבת גילון וביקשה לקיים את טקס החופה של בנה במצפור מיכל. הרגשתי מבוכה בבקשתה אך התגובה שלי הייתה מאוד נרגשת והתקבלה בשמחה, אכן יש משהו קסום ומרגש 'במצפור מיכל'

לסיום אני רוצה להודות לכל כך הרבה אנשים נפלאים שאני אוהבת שהם חלק מחיי אך הדף קצר מלהכיל.

אני ממש מודה לכולכם שהגעתם ואתם איתנו תמיד

ת ו ד ה

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הגר זהר - יום השנה ה 12

מיכל 12 שנה ומעולם לא העזתי להקריא אני תמיד מפחדת שלא אצליח לעמוד בזה אבל השנה הרגשתי שאני חייבת מיכלי 12 שנים. וזה נראה כאילו זה היה...

אמא בינה - יום השנה ה 12

11.11.22 מיכלי שלנו – אזכרה - 12 שנה בלעדייך ושוב אני עומדת כאן ואומרת, עברה לה עוד שנה ושוב אני אומרת, שעברו 3 שבועות מציון יום הולדתך ה...

יעל זהר - יום השנה ה 12

כבר 12 שנים… יש תופעה בעולם הרפואה שקוראים לה כאב פנטום. מדובר על תופעה שבה חשים כאב או אי נוחות באיבר שנכרת ואיננו עוד. דמיינו מצב שהיד...

Comments


bottom of page