רוני סוורדלאו - יום הזכרון 2020 בזום

מיכלי,

כבר תשע שנים שיום הזיכרון הוא אח הימים המורכבים עבורי בשנה,

והשנה הוא הפך למורכב אפילו יותר.

יום זיכרון בו נכפה על כולנו לשבת כל אחד בביתו בלי הביחד שכל כך מחזק.

ואולי זו הסיבה שבימים האחרונים אני מוצאת את עצמי מנסה למצוא הכל.

לאסוף את כל הזכרונות והחוויות,

הרגעים המצחיקים, החיוך, הריקוד והצחוק המתגלגל שלך.

ובתוך מסע החיפוש ואיסוף הזכרונות המשותפים שלנו

נזכרתי ביום ההולדת ה16 שלך. 

עשינו לך פיקניק הפתעה ביער ליד הבית.

אני זוכרת איך קישטנו את העצים בבלונים,

הבאנו אוכל (כמובן) וחיכינו לך.

כשהתקרבת והתחלת לראות את הבלונים

צחקת על ענת שהם שכחו להוריד אותם אחרי היומולדת של אח שלה שהייתה מעט זמן קודם.

אפילו לא עברה לך המחשבה שאולי זה לכבודך

וכל כך התרגשת והופתעת כשגילית שהמסיבה היא שלך.

השמחה שלך הייתה מדבקת מיכלי,

התמימות והצניעות והחיוך שובה הלב.

ככה בחרתי לזכור ולהזכיר אותך השנה, בחיוך.

עיברי לידר אמר בשיר החדש שלו,

שבאתמול נמצא כל מה שנהיה מחר.

ואת, את אומנם נשארת באתמול שלי 

אבל לנצח תיהי חלק בלתי נפרד ממי שאני היום ומכל מה שאהיה מחר.

אוהבת תמיד 

ומתגעגעת מאוד

אני

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מיכל 12 שנה ומעולם לא העזתי להקריא אני תמיד מפחדת שלא אצליח לעמוד בזה אבל השנה הרגשתי שאני חייבת מיכלי 12 שנים. וזה נראה כאילו זה היה אתמול השיר ברדיו עוד מהדהד לי בראש ברגע בו ידענו שקרתה תאונה ואת ה

11.11.22 מיכלי שלנו – אזכרה - 12 שנה בלעדייך ושוב אני עומדת כאן ואומרת, עברה לה עוד שנה ושוב אני אומרת, שעברו 3 שבועות מציון יום הולדתך ה - 32 שתים עשרה שנים שאת אינך אתנו במובן הפיזי, במובן הרוחני את

כבר 12 שנים… יש תופעה בעולם הרפואה שקוראים לה כאב פנטום. מדובר על תופעה שבה חשים כאב או אי נוחות באיבר שנכרת ואיננו עוד. דמיינו מצב שהיד מגרדת, אבל אי אפשר לגרד אותה, כי היא איננה. כבר 12 שנים שאני כמ