רוני סוורדלאו - 4 שנים לזכרה

עודכן: 15 באוק׳ 2018

2014

מיכלי,

זה לא ממש סוד שכשזה מגיע אלייך, בדרך כלל כל מה שאני צריכה זה דף ועט והמילים כבר יוצאות מעצמן..

אני לא יודעת למה, אבל הפעם אני מוצאת את עצמי כבר יותר משבוע מתחבטת על מה ואיך לרשום.

פתאום אני מוצאת את עצמי מתחילה ומוחקת, מתהפכת במחשבות ובכתב..

מה אני כבר יכולה להגיד שעדיין לא אמרתי לך...?

ואז נתקלתי בשיר "מלאכים נופלים" של שרון הולצמן וברשותך אני אצטט :

"לפעמים אני נזכר איך שהיינו מדברים

שני עלים נידפים ברוח

מחזרים על הפתחים.

לפעמים אני חולם עלייך

ובחלום אתה צוחק

מה אני בכלל עושה פה

אתה אומר ומתרק..

מלאכים נופלים כל יום

נשמטים והולכים כל יום..."

מיכלי במציאות העצובה בה אנו חיים מלאכים באמת נופלים כל יום ולפעמים אנחנו אפילו לא יודעים.

אבל את היום בו הבשורה מתדפקת על הדלת שלך, את היום בו מלאך שאתה אוהב נופל, אף אחד לא יכולה לשכוח..

אני זוכרת את היום בו הלכת כאילו היה אתמול..

זוכרת את היום בו נשמטת לי סופית מבין האצבעות..

את היום בו הקשר שלנו הפך להיות מן מכתבים שכאלה,

אני כותבת ואת כבר לא עונה..

משהו נשבר בי באותו היום.

כאילו מישהו לקח את העולם שלי וטילטל אותו כל כך חזק..

עירער לי את האמונה וניער החוצה חלק גדול מהתמימות.

גם אז, כמו היום לא הצלחתי להבין איך העולם המשוגע שלנו פועל, ומי זה שיושב שם למעלה ובוחר תמיד את האנשים הלא נכונים.

אני אסתכן בלהישמע קלישאתית, אבל אומרים שגל אדם שנכנס אל חיינו נכנס עם סיבה.

בין אם נכנס לרגע ובין אם נמצא שם פרק זמן ארוך ותופס לך פינה חמה בלב.

ואולי זה רק תירוץ כדי לנסות לעכל ולקבל את העובדה שאת כבר לא כאן אבל אני באמת מאמינה שהגעת לעולם שלנו מסיבה מסוימת.

בלי להתכוון נגעת לאנשים בלב וזה בכלל לא משנה איך או לכמה זמן הכירו אותך, את פשוט בן אדם שאי אפשר לשכוח..

בלי להתכוון השארת אחרייך מורשת שלמה שהובילה אותי ועוד המון אנשים לא פעם בניסיון להיאחז עוד קצת בך..

להשאיר ולו חלק קטנטן ממך בחיים..

כמעט בכל מקום אליו הגעתי פגשתי אנשים שהכירו אותך או שמעו עלייך.

אם היית כאן בטח היית צוחקת במבוכה..

הריי בסך הכל היית את, עם הלב הענק, הצחוק המתגלגל והחיוך שהאיר כל מקום אליו היית מגיעה.

אותו החיוך שמאיר לי היום זכרונות.

עברו כבר ארבע שנים מיכלי..

4 שנים מלאות בתהיות על מה היה קורה אם..

מלאות בזכרונות, באנשים ומקומות חדשים.

4 שנים מלאות בך, אבל גם כ"כ כ"כ ריקות..

כשהדלקתי את הרדיו ביום שלישי (11/11) בבוקר השיר הראשון שהתנגן היה "נאחז באוויר" של גידי גוב..

כאילו גם ברדיו ידעו עד כמה היום הזה עצוב

ואיזה חור עצום השארת כאן אצלנו כשהלכת..

במקום בו עמדת אהובה, האוויר מלא באהבה, בטוב ובגעגוע

אבל את אינך..

אני אמשיך לחכות לחיוך שלך בחלומות..

אולי תפתיעי ותישארי..

רוני סוורדו

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מיכל 12 שנה ומעולם לא העזתי להקריא אני תמיד מפחדת שלא אצליח לעמוד בזה אבל השנה הרגשתי שאני חייבת מיכלי 12 שנים. וזה נראה כאילו זה היה אתמול השיר ברדיו עוד מהדהד לי בראש ברגע בו ידענו שקרתה תאונה ואת ה

11.11.22 מיכלי שלנו – אזכרה - 12 שנה בלעדייך ושוב אני עומדת כאן ואומרת, עברה לה עוד שנה ושוב אני אומרת, שעברו 3 שבועות מציון יום הולדתך ה - 32 שתים עשרה שנים שאת אינך אתנו במובן הפיזי, במובן הרוחני את

כבר 12 שנים… יש תופעה בעולם הרפואה שקוראים לה כאב פנטום. מדובר על תופעה שבה חשים כאב או אי נוחות באיבר שנכרת ואיננו עוד. דמיינו מצב שהיד מגרדת, אבל אי אפשר לגרד אותה, כי היא איננה. כבר 12 שנים שאני כמ