בית העלמין משגב 23.11.12 שנתיים לזכרה של בתנו היקרה מיכל
לפעמים הגעגועים חונקים מתישים ומטריפים, לעיתים מתחשק לצעוק לבכות ולהיכנס מתחת לשמיכה, ולפעמים רוצים לחיות, לצחוק ולהנות . עוד שנה עברה ואני מנסה להגיד משהו חדש. בעצם לספר לך מה עבר עלינו בשנה האחרונה. אמרו לי שהשנה הראשונה הכי קשה, שאלתי למה? אמרו: יום הולדת ראשון בלעדייך, חג ראשון בלעדייך, והנה אנחנו כבר שנתיים בלעדייך וזה קשה באותה מידה ואפילו יותר, תמיד תישארי בת עשרים ואנו נספור את שנותייך , היית אמורה להיות בת 22 . היית לבטח כבר משוחררת ואולי היית חותמת קבע, או מטיילת באוסטרליה, אולי בהודו או דרום אמריקה, לומדת לפסיכומטרי, או ממלצרת בבית קפה ,ואני הייתי באה דווקא לבית הקפה שלך כדי להציץ ולראות איך התינוקת שלי התבגרה. ומה יהיה בעוד שנה או
שנתיים ? כנראה אמשיך לדמיין מה היית אמורה לעשות . זה כואב, והיום ברור לי יותר מאתמול שהזמן לא עושה את שלו, הוא עושה משהו וזאת אדע מעת לעת. אמשיך להתגעגע אלייך יום יום שעה שעה ויחד עם זאת אמשיך לחיות ולהנות מהדברים הקטנים, לטפח את משפחתנו האהובה ולשמוח בהרחבת המשפחה. לפני שנה ספרנו לך על יונתן של איתי והגר, הנכד הבכור שלנו והאחיין שלך, ועכשיו נספר לך שיעל נישאה לאסף, ואני יודעת כמה חיכית לחתונה הזאת. ובקרוב אנו צפויים להרחיב את המשפחה , טל ומאיה דואגים שתהיה עוד שמחה במשפחה. החיים ממשיכים, אי אפשר לעצור את השעון.
לזכרך הקמנו מצפור, הרי כפי שנאמר "האדם הוא תבנית נוף מולדתו".
המצפור מושך אנשים רבים, ומדי יום מגיעים ילדים ,בני נוער, חברים מכל קשת הגילאים. כמו כן הגיעו חיילים, חלקם חברים שלך מקורס קצינים שהיום הם קצינים שמדריכים בקורסים שונים. המפגש עם החיילים היה מרגש ומחמם את הלב. משקיפים אל נוף עוצר הנשימה, משחקים טאקי שותים קפה ועושים פויקה, יש תחושה שכל העולם למרגלותינו, מין תחושה מקודשת.
לפני חודש ציינו את יום הולדתך, בשבת 20.10.12 היית אמורה להיות בת 22.
החלטנו להפוך למסורת את המותג "החברים של מיכל" להיפגש דווקא ביום הולדתך לטייל באזור מגורייך ולסיים במצפור. להתחבר לשמחת החיים שלך ולצחוק המתגלגל. להתחבר למשפט שהפך כבר למוטו של "תעביר את זה הלאה" : "אשרי האדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן ולקבל מבלי לשכוח זאת אף פעם". ראיתי בפייסבוק איך טל שמואל ורוני סוורדלו מפקדות על חיילים, עשו פעילות עם החיילים שלהן על המשפט הזה. שני אורן חברה של מיכל מקורס קצינים, שרתה עם מיכל בג'למה והיום היא מפקדת בבה"ד 1 קיימה ערב שלם לזכרה של מיכל. בהחלט מרגש !!
מיכלי שלי, אנחנו נמשיך להיפגש פעם בשבוע, לבדוק שהעלים לא התייבשו להחליף צמחים בהתאם לעונות השנה, ולהתחבר לנשמה שלך.
אוהבת יותר מאתמול ופחות ממחר. אמא